מידע מקצועי

לדברי פרופ' הראל-פיש, על מערכת החינוך, ההורים, הרשויות המקומיות ובני ובנות הנוער עצמם להתמקד בפיתוח דרכים יצירתיות לשיפור תחושת השייכות והאהבה לבית הספר ולעודד השתתפות של בני הנוער בפעילויות בחינוך הבלתי פורמלי ובקהילה – כולל התנדבות בפעילויות המעניקות תחושה של ערך עצמי ומשמעותיות. במקביל, יש להתמקד בזיהוי הילדות והילדים המתקשים לחזור למסגרות ולהפנות כלפיהם וכלפי הוריהם משאבי התערבות יעילים. נוסף על כך יש לעצור מיד את הסחף בשימוש בחומרים ממכרים ובראשם אלכוהול וסיגריות, כולל סיגריות אלקטרוניות, בדומה להטמעת התוכנית הלאומית למאבק בנגע האלכוהול שהוטמעה בהצלחה בשנים 2016-2010.

​

בישראל, כמו ברחבי העולם, הקורונה הפריעה לחייהם של ילדים ובני נוער. אמצעי המנע שננקטו כדי לשלוט בהתפשטות הנגיף, כגון סגירת בתי ספר, סגרים וריחוק חברתי, השפיעו על שגרת יומם ועל רווחתם. מחקר HBSC בישראל בחן את המעבר בהתנהגויות סיכון ובבריאות הנפש משלב טרום המגפה (2019) לתקופה שבה פעילות בית הספר והקהילה חודשו ב-2022.

​

ב-2019, כ-20% מהמתבגרים דיווחו על תסמינים פסיכוסומטיים יומיומיים כגון תחושת ירידה במצב הרוח, חרדה או קושי להירדם. הנתון עלה ל-30% ב-2022, מה שמצביע על עלייה משמעותית במצוקה נפשית לאחר המגפה, אשר נמשכה גם לאחר שחזרו בתי הספר לפעול. מתבגרים אלה דיווחו גם על תחושת ניתוק מהלימודים, חוסר תחושת שייכות או היעדר תמיכה, מה שמצביע על הקושי של התלמידים להסתגל מחדש לבית הספר לאחר תקופה ארוכה של סגירה וריחוק חברתי.

 

ארצות הברית חווה משבר קיצוני בבריאות הנפש של בני נוער. על פי מחקרים, משנת 2009 עד 2021, עלה הנתח של תלמידי תיכון שאומרים שהם חשים "תחושות מתמשכות של עצב או חוסר תקווה" 26% עד 44%. זו הרמה הגבוהה ביותר של עצבות בגיל ההתבגרות שנרשמה אי פעם.

 

מדדים אובייקטיביים של חרדה ודיכאון - כמו הפרעות אכילה, התנהגות פגיעה עצמית והתאבדויות של בני נוער - עלו בחדות בעשור האחרון. "ברחבי המדינה, היינו עדים לעלייה דרמטית בביקורי מחלקת החירום בכל מצבי החירום בבריאות הנפש, כולל חשד לניסיונות התאבדות. מגיפת COVID-19 גרמה לעלייה של 25% בשכיחות של חרדה ודיכאון ברחבי העולם. חלה עלייה של 13% במצבי בריאות הנפש והפרעות שימוש בסמים בעשור האחרון (עד 2017). כ-20% מהילדים והמתבגרים בעולם סובלים ממצב בריאותי נפשי, כאשר התאבדות היא גורם המוות השני בשכיחותו בקרב בני 15-29. לאחד מכל חמישה אנשים במסגרות שלאחר סכסוך יש מצב נפשי". מחקרים מראים שלמצבים בריאותיים נפשיים יכולה להיות השפעה משמעותית על כל תחומי חיינו, "כגון ביצועים בבית הספר או בעבודה, יחסים עם משפחה וחברים והיכולת להשתתף בקהילה". חלק מההתבגרות הוא ללמוד כיצד לשחרר ולשנות רגשות שליליים מול מתח בלתי נמנע. חוסן הוא תכונה חיונית להתפתחות של צעירים, כנראה עכשיו יותר מתמיד, כדי לא רק לשרוד אלא לשגשג בחיים.

ל-20% מילדי העולם יש מצב נפשי מאובחן

נמדדת עלייה של 13% במצבי בריאות הנפש ו/או שימוש בסמים בעשור האחרון

נמדדת עלייה של 25% במצבי דיכאון וחרדה מאז קוביד 19